Daf 3b
אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.
Rachi (non traduit)
אין מנקין אותו. דכתיב כי לא ינקה ה':
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְאֵימָא לָא תִּיהְוֵי לֵיהּ נְקִיּוּת כְּלָל! אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא ''לֹא יִנָּקֶה'' וְלִישְׁתּוֹק, ''ה''' לְמָה לִי? בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה הוּא דְּאֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.
Rachi (non traduit)
נקיות כלל. דאין מלקין אותו בית דין שלמטה:
אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ''לַשָּׁוְא'' ''לַשָּׁוְא'' שְׁנֵי פְּעָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא — תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, דְּלוֹקֶה.
Rachi (non traduit)
אשכחן שבועת שוא. דכתיב (שמות כ':
ז') אשר ישא את שמו לשוא והיינו שבועת שוא כגון נשבע לשנות את הידוע לאדם:
שבועת שקר. מפרש לקמן היכי דמי:
מנלן. דלקי עלה:
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דַּאֲמַר ''שֶׁלֹּא אוֹכַל'' וַאֲכַל — הָתָם (הוּא) מַעֲשֵׂה עֲבַד, וְאֶלָּא דְּאָמַר ''שֶׁאוֹכַל'' וְלָא אֲכַל — הָהוּא מִי לָקֵי? וְהָאִיתְּמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זֶה הַיּוֹם'' וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אָכַל — רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמְרִי: אֵינוֹ לוֹקֶה.
Rachi (non traduit)
מעשה עבד. ובדין הוא דלילקי שהרי אכל ועשה מעשה:
ולא אכל. דלאו היינו מעשה:
וכי האי גוונא מי לקי. בתמיה:
רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה, דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ הַתְרָאַת סָפֵק, וְכָל הַתְרָאַת סָפֵק אֵין לוֹקִין עָלָיו!
Rachi (non traduit)
משום דהויא התראת ספק. דאי אתרו ביה הזהר בך שתאכל הככר שנשבעת עליה יכול לומר אין לי בית מיחוש בהתראה זו דאכתי יש לי שהות וכן כל היום כולו ואפי' כי עבר היום יכול לומר שוכח הייתי ולא נזכרתי לא בשבועה ולא בהתראה ואינו לוקה:
אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא בְּ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי''.
Rachi (non traduit)
תהא באכלתי ולא אכלתי. כלומר תהא שבועת שקר בנשבע שלא אכל ואכל או שאכל ולא אכל דהכא ליכא שום מעשה דהא לשעבר נשבע:
וּמַאי שְׁנָא דְּקָא מְרַבֵּה ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' מֵ''אוֹכַל'' וְלֹא אָכַל? אָמַר רָבָא: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שֶׁקֶר דּוֹמֶה לְשָׁוְא, מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר לְשֶׁעָבַר.
Rachi (non traduit)
ומאי שנא אכלתי ולא אכלתי. כלומר מאי איריא דקא ממעט אוכל ולא אכל ממלקות טפי מאכלתי ולא אכלתי הא בתרוייהו ליכא שום מעשה:
שבועת שקר דומיא דשבועת שוא. כדמפקא לעיל לשוא לשוא שתי פעמים:
מה שבועת שוא שהיא לשעבר. דכי נשבע על עמוד של אבן שהוא של כסף היינו לשעבר דלשעבר קודם שנשבע הויא אבן כמו שהיא עכשיו ומה שוא לוקה עליה כדאמרי' לעיל בב''ד שלמטה מלקין ומנקין אותו אף שקר לשעבר דהיינו אכלתי ולא אכלתי לאפוקי אוכל ולא אכל שהוא להבא:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה'', וַאֲכָלָהּ — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. וְזוֹהִי שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זוֹהִי לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ''אָכַלְתִּי'' וְלֹא ''אָכַלְתִּי'', דְּלָא לָקֵי?
Rachi (non traduit)
שבועה שלא אוכל ככר זו וכו'. דהא נשבע תלת זימני שלא יאכל אותו ככר:
אינו חייב אלא אחת. כדאמרינן בשבועות דאין שבועה חלה על שבועה:
וזו היא שבועת ביטוי. דקאמר קרא לבטא בשפתים להרע או להיטיב וגו' וזו היא שבועת ביטוי שמוציא בשפתיו שלא יאכל אותו ככר אבל לא גזיל מידי לחבריה אבל שבועת העדות ושבועת הפקדון מביא על הזדון כשגגה אשם:
למעוטי מאי. דאין חייבין על זדונה מכות:
לאו למעוטי אכלתי ולא אכלתי. דאע''ג דהויא שבועת ביטוי דלא לקי משום דלהרע או להיטיב כתיב דמשמע להבא פרט לשעבר כגון אכלתי ולא אכלתי ואכתי שבועת שקר היכי דמי:
Tossefoth (non traduit)
שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת. ודוקא נקט שבועה שלא אוכל תחילה דאי אמר שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכל חייב שתים דשלא אוכלנה משמע כולה וכי הדר אמר שבועה שלא אוכל משמע כלל ובשבועות (דף כז:) מפרש אמאי תנא שלא אוכלנה שני פעמים:
לֹא, זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ מַיְיתֵי קָרְבָּן, אֲבָל ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' לָא מַיְיתֵי קָרְבָּן. וּמַנִּי? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, אֲבָל מִילְקָא לָקֵי.
Rachi (non traduit)
לא מייתי קרבן. משום דלהרע או להיטיב גבי קרבן קאי אבל ממה נפשך חייב עליה מלקות דומיא דשבועת שוא:
דאמר. [ר''י] במס' שבועות (דף כה.) אינו חייב אלא על העתיד לבא:
אֵימָא סֵיפָא: זוֹהִי שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. ''זוֹהִי'' לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'', דְּלָא לָקֵי?
Rachi (non traduit)
זו היא שבועת שוא. סיפא דההיא משנה דלעיל הויא האי זו היא שבועת שוא וכו':
לֹא, זוֹהִי דְּעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר מִקָּרְבָּן, אֲבָל ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'' — מַיְיתֵי קָרְבָּן. וּמַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: מְבִיאִין קָרְבָּן לְשֶׁעָבַר.
וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל! אֶלָּא, מִדְּסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא — רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְרֵישָׁא לָאו לְמַעוֹטֵי ''אָכַלְתִּי'' וְ''לֹא אָכַלְתִּי'', אֶלָּא לְמַעוֹטֵי ''אוֹכַל'' וְלֹא אָכַל.
Rachi (non traduit)
ורישא לאו למעוטי אכלתי ולא אכלתי. דאכלתי ולא אכלתי ודאי חייב על שגגתה קרבן:
וּמַאי שְׁנָא, מִשּׁוּם דְּקָאֵי בִּלְהַבָּא — מְמַעֵט לְהַבָּא, קָאֵי בִּלְהַבָּא — מְמַעֵט לְשֶׁעָבַר?
Rachi (non traduit)
ומאי שנא. דממעט אוכל ולא אכל מקרבן וקא מרבי אכלתי ולא אכלתי מסיפא דחייב קרבן:

ומשני מסתברא רישא למעוטי אוכל ולא אכל:
דקאי בלהבא. דקתני שבועה שלא אוכלנה וממעט להבא כגון אוכל ולא אכל:
אבל קאי בלהבא וממעט לשעבר. בתמיה. כגון אכלתי ולא אכלתי:

Tossefoth (non traduit)
ומאי שנא. פרש''י מאי שנא דממעט אוכל ולא אכל מקרבן וקמרבי אכלתי ולא אכלתי מסיפא דחייב בקרבן ולא נהירא דאי אמר למעוטי אוכל ולא אכל לא קשיא מידי אבל אי אמר איפכא אז תיקשה לך ור''י פירש ומאי שנא דמפרש לה כרבי עקיבא לוקמא כר' ישמעאל ורישא למעוטי אכלתי ולא אכלתי מקרבן וסיפא למעוטי אוכל ולא אכל ממלקות ומשני קאי בלהבא כו':
וּמֵימֵר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא: לָא תִּתְנִי ''וּמֵימֵר'', מִשּׁוּם דִּבְדִיבּוּרוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה.
Rachi (non traduit)
לא תיתני מימר. בכלל שאר לאוין שאין בהן מעשה:
דבדבורו עושה מעשה. שעושה מחולין קדשים:
הַמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא ''אִם לֹא תִשְׁמֹר'', וּכְתִיב ''וְהִפְלָא ה' אֶת מַכּוֹתְךָ''. הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו'' — הֱוֵי אוֹמֵר: הַפְלָאָה זוֹ מַלְקוֹת.
Rachi (non traduit)
אם לא תשמור לעשות וגו'. עד ליראה את השם שיתיירא שלא להוציא את השם לבטלה וכן מקלל את חבירו בשם מוציאו לבטלה וכתיב והפלא ה' את מכותך שיטול מכות והיינו מלקות:
Tossefoth (non traduit)
ומקלל חבירו בשם מנלן. אם לא תשמור לעשות והפלא ואזהרתיה מהכא לא תקלל חרש אי נמי מהאי קרא גופיה:
אֵימַר: אֲפִילּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת? בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ''שְׁבוּעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם''.
Rachi (non traduit)
אפילו שבועת אמת. דקא מזהר קרא דאפילו שבועת אמת לא ליעבד בשם שמים ואי עביד והפלא ה' את מכותך שיטול מלקות:
בהדיא כתיב. דשרי למיעבד:
אֵימַר הָנֵי מִילֵּי לְפַיֵּיס אֶת חֲבֵירוֹ, אֲבָל מִילְקָא לִילְקֵי? לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דְּהָכְתִיב ''וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ''.
Rachi (non traduit)
לפייס חבירו. שלא יהא תובעו ממון אבל מילקא לילקי הואיל ומביא עצמו לידי שבועה:
ובשמו תשבע. דשבועת אמת שריא למעבד:
הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: ''נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ''. הָכְתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ''וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ''.
Rachi (non traduit)
לקיים המצוה. כדי שלא יוכל לחזור בו שנאמר נשבעתי ואקיימה וגו' ואהכי איצטריך האי קרא ובשמו תשבע לאשמועינן דנשבע לקיים את המצוה מותר:
הכתיב קרא אחרינא ובשמו תשבע. דתרי קראי כתיבי ובשמו תשבע חד בואתחנן וחד בוהיה עקב חד מיבעי ליה דנשבע לקיים את המצוה ואידך לשבועת אמת:
אֶלָּא לְמַאי אֲתָא — לִמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. וְאֵימָא — לְמוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה? מִי גָּרַע מְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם מִמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה?
Rachi (non traduit)
אלא למאי אתא. האי אם לא תשמור וגו':
למקלל את חבירו בשם. דודאי לקי אע''ג דלא עביד מעשה:
שם שמים לבטלה. אבל מקלל את חבירו בשם לא לקי:

ומהדר ליה לאו כל דכן הוא:
אֲנַן, הָכִי קָא קַשְׁיָא לַן: אֵימָא מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה — תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּמַלְקוֹת, אֲבָל מְקַלֵּל חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם, כֵּיוָן דְּקָעָבֵיד תַּרְתֵּי, דְּקָא מַפֵּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְקָמְצַעַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ — לָא תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּמַלְקוֹת!
Rachi (non traduit)
דהיכא דקא עביד תרי איסורי לא תיסגי ליה במלקות. ואף על גב דלקה אפילו הכי לא נתכפר עדיין במלקות לחודיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source